יום שני, 28 באפריל 2014

אורז שהוא-לא-באמת-אבל-קצת-כן פרסי



סוף שנות השמונים,
מוצאי שבת.
המשפחה יושבת בסלון מול הטלוויזיה
ובוהה בתכנית
"מסיבת ריקודים" עם אילן בן שחר.
על המסך מתנגן לו הלהיט הלטיני הנודע
כך לפחות אנחנו קראנו לו.

אבא שלי,
יליד פרס,
הביט בזמר
ופסק נחרצות -
"הוא פרסי"!

מה זה משנה באיזו שפה הוא שר?
העיקר שיש משהו בתווי הפנים.



הריטואל חזר על עצמו
גם עם להקת אטרף,
שהם דרום אמריקאים,
ועם אתי אנקרי,
שהיא בכלל תוניסאית.
והיו עוד.

רק בגיל מאוחר הבנתי
בדיעבד,
שמשהו שם לא הגיוני,
וכנראה שאולי
לא כולם 
היו פרסים.


תכלס, אבא שלי איש חכם,
והכלל שלו פשוט:
אם הקהילה שלך הולכת ומצטמקת,
זקק כמה מאפיינים שלה,
ואתר אותם בכל אדם שני שעובר ברחוב.

וככה
אתי אנקרי יכולה להיות תוניסאית כמה שבא לה,
אבל בשבילנו - 
היא לנצח תהיה
פרסית של כבוד.


הכלל של אבא שלי עובד גם בבישול. אחרי שצחקתי על ההיכרות הלא מספיק מעמיקה שלי עם אוצרות המטבח הפרסי, אני עובר לטקטיקה חדשה – להפוך מנות לפרסיות באמצעות כמה טעמים אופייניים.
אחרי הכל, מהו סלט עשבים, אם לא צלחת סבזי עם חמוציות?
עד לא מזמן הנשק היחיד שלי היה לימון פרסי וכורכום, אבל לפני כחצי שנה גיליתי (דרך הבלוג של מיכל וקסמן) תרכיז רימונים אמיתי - לא זה שמוכרים בסופר שלכם, אלא משהו נדיר שנמכר בחנות אחת בשוק לוינסקי בפינת הרחובות זבולון-לוינסקי (התמונה של הצנצנת לעיל). ובינגו – יש לי עוד כלי להפוך מאכלים לפרסים-של-כבוד.
תבשיל האורז שלפניכם מיישם את העקרון הזה על מג'דרה עם ירקות שורש.

רכיבים:
(אם לא מצאתם את כל המצרכים - יש גרסאות חלופיות וקלות יותר למתכון בתחתית. לא פרסיות בכלל, אבל מוצלחות בפני עצמן)
2 כוסות אורז אדום מלא (אפשר גם סתם מלא, אף כי הוא פחות טעים)
2/3 כוס עדשים חומות או שחורות
1 סלק
2 גזרים
1 בצל גדול או שניים בינוניים
10 יח' משמש אורגני מיובש (וכאן אני מסביר למה דווקא משמש אורגני)
חופן עלי נענע (מ-8 גבעולים בערך)
חצי כוס שמן זית + 2 כפות
1-2 כפות תרכיז רימונים
כמון
מלח ופלפל

אופן ההכנה:
1.      מחממים תנור ל-200 מעלות
2.      מבשלים את האורז בנוהל פסטה – שמים את האורז בסיר גדול עם המון מים רותחים מומלחים, ומבשלים כ-30–40 דקות עד שהוא נפתח, ואז מסננים אותו.
3.      מבשלים את העדשים – בסיר קטן עם מים רותחים (ובלי מלח!) במשך כ-20–30 דקות. אין צורך בהשריה.
4.      מקלפים את הסלק, וחותכים אותו ואת הגזרים לקוביות קטנות (בגודל של כסנטימטר). מערבבים את הקוביות בקערה עם כ-2 כפות שמן זית, מלח ופלפל.
5.      מפזרים את הקוביות על תבנית עם נייר אפיה, וצולים במשך 40 דקות.
6.      אחרי שסיננתם את האורז, מחממים בסיר חצי כוס שמן זית, קוצצים את הבצלים ומטגנים אותם על הזהבה-השחמה קלה.
7.      קוצצים את הנענע ומטגנים כחצי דקה עם הבצל.
8.      קוצצים את המשמשים, ומוסיפים אותם ואת תרכיז הרימונים לסיר. מערבבים קלות
9.      מוסיפים את האורז לסיר. בשלב הזה העדשים ודאי כבר סיימו להתבשל. מסננים ומוסיפים גם אותן. מתבלים בכמון+מלח+פלפל ומערבבים היטב, עד שזה נהיה טיפל'ה עיסה (כן!).
10.  מכבים את האש. הירקות סיימו להיצלות? מוסיפים גם אותם לסיר ומערבבים.

הקלות לטובת האנשים שאומרים לעצמם "בחיאת, מאיפה נביא עכשיו תרכיז רימונים איכותי / משמש אורגני": פשוט מוותרים על המשמש האורגני ועל תרכיז הרימונים.

גרסא לעצלנים שלא מחזיקים ירקות טריים במקרר – פשוט תכינו מג'דרה:
2 כוסות אורז אדום מלא (אפשר גם סתם מלא, אף כי הוא פחות טעים)
2/3 כוס עדשים חומות או שחורות
1 בצל גדול או שניים בינוניים
חצי כוס שמן זית
כמון
מלח ופלפל

אופן ההכנה:
1.      מחממים תנור ל-200 מעלות
2.      מבשלים את האורז בנוהל פסטה – שמים את האורז בסיר גדול עם המון מים רותחים מומלחים, ומבשלים כ-30–40 דקות עד שהוא נפתח, ואז מסננים אותו.
3.      מבשלים את העדשים – בסיר קטן עם מים רותחים (ובלי מלח!) במשך כ-20–30 דקות. אין צורך בהשריה.
4.      אחרי שסיננתם את האורז, מחממים בסיר חצי כוס שמן זית, קוצצים את הבצלים ומטגנים אותם על הזהבה-השחמה קלה.
5.      מוסיפים את האורז לסיר. בשלב הזה העדשים ודאי כבר סיימו להתבשל. מסננים ומוסיפים גם אותן. מתבלים בכמון+מלח+פלפל ומערבבים היטב, עד שזה נהיה טיפל'ה עיסה (כן!).

יום שלישי, 22 באפריל 2014

עוגת תפוחים טבעונית










"אז מה, סיימת כבר את הלימודים?"
בגדול, כן.
נשארה רק התזה.
הו התזה.
תזהתזהתזה
כמה שעות אבהה מולך
מרצדת לעברי
מעל גליונות הוורד?

לאט לאט היא נרקמת.
פסקה לפסקה,
ציטוט לציטוט,
ל א ט    ל
א ט

ועד שתסתיים, 
שורהשלדברים
תסיח את דעתי
שוב ושובושוב.








חשוב לבחור את המסיחים בקפידה.
שוטטות עקרה באינטרנט, למשל,
יכולה להיעשות לפרקי זמן קצרים בלבד,
כי היא משולה לקלוריות ריקות -
חסרת ערך.

בפסגת ההייררכיה מצויות
מטלות הנקיון כמובן.
תמיד יש עוד כביסה לקפל
או להכניס למכונה
או לתלות.

אני כ"כ אוהב לעשות כביסה,
שכששואלים אותי מה התחביבים שלי
(שזו שאלה מטופשת ואיומה),
אני תמיד רוצה להגיד
בין היתר, בין היתר
כביסה.

אבל סטיתי מהנושא
יש גם כלים בכיור.
הרבה פחות אטרקטיבי
אבל לפחות זה דוחה מטלה הרת גורל
בשביל משימה נעלה!

ככה נראים זרעי צ'יה טחונים אחרי ערבוב עם קצת מים




























איפשהו בצמרת המשימות
שדוחות אינטראקציה עם הוורד
נמצאים הבישול והאפייה.

החסרון שלהם –
אתה באמת יכול לשים לחם בטוסטר
למרוח עליו איזה משהו
ולהמשיך לעבוד על המחשב.
כך שהמצפון עלול להמשיך לנקוף לו.

מנגד, אתה מייצר משהו!
עם ערך!
לך ולבן זוגך!
וכמה לחם-עם-משהו אפשר לאכול?
זה לא בריא!
לך מהר
ואפה לך עוגה.


עוגת התפוחים הזו מבוססת על מתכון של הבלוגרית ניקי ב. (בלי קשר - דף האודות בבלוג שלה הוא אחד המקסימים שקראתי).
טיבענתי את המתכון בעזרת צ'יה ופשתן (כהרגלי בקודש. כאן אני מסביר למה זה טוב) ועשיתי בו עוד כמה שינויים.
היא מאד פשוטה להכנה. רבע שעה של עבודה ואתם יכולים לחזור לעיסוקים-הכל-כך-הרבה-יותר-חשובים שלכם.

מצרכים (לתבנית אינגליש קייק):
2 תפוחי עץ ירוקים (סמית)
2/3 כוס קמח לבן (או 1/3 כוס קמח לבן ו-1/3 קמח מלא)
1/2 כוס סוכר (עדיף חום כהה או דמררה, אבל מפרגן לכם גם לבן)
1/2 כוס שיבולת שועל (קוואקר)
1/3 כוס שמן
1/2 כוס אגוזי מלך שבורים
1 לימון אחד
1/2 שקית אבקת אפייה
1.5 כפות צ'יה
1.5 כפות פשתן
1 כף קינמון

אופן ההכנה:
1.      מחממים תנור ל-180 מעלות
2.      סוחטים לקערה גדולה מיץ מלימון אחד, ומערבבים לתוכו את הסוכר והשמן
3.      קולפים את התפוחים וקוצצים אותם דק. מערבבים אותם בקערה עם הנוזלים (וכך הם לא ישחירו בעודכם תוהים  איפה שמתם את הקמח!)
4.      מערבבים לתוך הקערה את הקמח, הקוואקר, אבקת האפייה, אגוזים וקינמון
5.      טוחנים בנפרד את הצ'יה, מעבירים לקערית קטנה, מוזגים לתוכה 3 כפות של מים חמים ומערבבים היטב עד  שהעיסה נעשית צמיגית. מעבירים את העיסה לקערה עם עיסת העוגה ומערבבים
6.      טוחנים את הפשתן, מוסיפים לקערה של העוגה ומערבבים היטב
7.      יוצקים את התערובת לתבנית ואופים בתנור במשך 40 דקות.




יום שלישי, 15 באפריל 2014

סמבוסק גרוזיני כשר לפסח



כשאתה הופך לאיש מבוגר
כל העניין הזה של אווירת חג
נהיה קצת מטריד.
נניח לרגע בצד
לכל שלל האירועים
והודעות החג-שמח למיניהן
אני מתכוון לאחריות שלך כמבוגר
לייצר מסגרת חגיגית.

כשהיית קטן
זה היה די ברור -
הולכים לבית הכנסת,
הדודים שאתה אוהב מגיעים לישון,
ובבוקר של פסח
אמא מטגנת בומוולוס.

אבל היום,
אף אחד במשפחה לא הולך לבית הכנסת
ואתה בעצמך מתפקד על תקן הדוד,
שצריך להנחיל לדור ההמשך 
מאכלים חגיגיים.

אבל מה הופך מאכל לחגיגי?

אצלי העקרון המנחה הוא 
ממולאים וסבל.
שאני אמלא פלפל?
זה גובל בגסות רוח.
הוא נועד למילוי. 
מה חגיגי בזה?

אני צריך לשבת עם כפית
ובעזרת הידית שלה
לרוקן קישואים קטנים בגודל של אצבע.
או להרתיח בצלים גדולים
ואז לצנן אותם
ואז להפריד שכבה שכבה
ואז למלא אותם.
זה חגיגי!


אבל איכשהו בסוף
מה שגורף את רוב המחמאות זה
איזה סלט כרוב שעשית על הדרך,
או פשטידת קישואים פשוטה מדי,
שנועדה רק לסגור איזו פינה על השולחן.

לא, זה לא מחמיא לי.
אני צריך שהמחמאות יותאמו למידת ההשקעה.
זה בסה"כ כרוב קצוץ עם לימון, אנשים!
איפה הוא ואיפה הבצל שגלגלתי במשך שעה?!

כדי לצמצם אפשרויות לבאסה
מכינים עוד משהו מהאלמנט הנוסף
שמוגדר אצלי כחגיגי ­–
טיגון.

מה זאת אומרת למה?
אל"ף, כולם אוהבים מאכלים מטוגנים.
ובי"ת, בהכנה שלהם יש מידה של סבל.
ומה יותר חגיגי מסבל?

 
המתכון הנוכחי נולד כהכלאה בין הבומוולוס של אמא שלי (מצה מגולגלת ומטוגנת במילוי של תפוחי אדמה וגבינה לבנה עם סירופ של סוכר ולימון) לבין סמבוסק.
במקור עשיתי אותו בטעמים עיראקיים, והפעם בטעמים גרוזיניים – מחווה ללוביאני – כיסוני בצק במילוי שעועית אדומה. 
אגב, המתכון המקורי של הלוביאני (עם בצק לא כשל"פ בכלל כמובן) הוא שחשף אותי לגרגירי כוסברה, שאותם היללתי באחד הפוסטים הקודמים.

רכיבים (25 יחידות):
1.5 כוס שעועית אדומה (הכי קל להשתמש בקפואה, אבל אם בא לכם – תשרו יבשה ללילה ואז תבשלו אותה שעתיים)
1 בצל גדול
חבילת מצות (צריך לפחות עשר מצות)
1-2 כפות גרגירי כוסברה טחונים
מלח ופלפל
(לגרסא עיראקית – מחליפים את השעועית בגרגירי חומוס ואת הכוסברה בכמון)

לציפוי:
כוס קמח חומוס
כוס מי סודה
(לגרסא לא טבעונית – 2 ביצים במקום קמח החומוס והסודה)
שמן לטיגון

אופן ההכנה:
1.      הכנה מראש: מרטיבים את המצות פעמיים: לוקחים חבילת מצות, מרטיבים אותה היטב מתחת לברז מכל הצדדים, מנערים את עודפי המים היטב (מטים את כל החבילה הצדה, עד שקילוח המים מפסיק), מניחים במגבת נקייה ומכסים. כעבור רבע שעה – חוזרים על הפעולה. מחכים כשעה – ורק אז המצות הרטובות מוכנות לשימוש. (אפשר לעשות את זה אפילו לילה לפני).
2.      מפשירים את השעועית הקפואה: משרים אותה במים רותחים לחמש דקות ומסננים.
3.      מגררים בצל גדול בפומפיה (או במעבד מזון) ומטגנים עד להשחמה. שימו לב – א. הבצל המטוגן משחק כאן תפקיד חשוב, ולכן תשחימו היטב, אפילו לשרוף קצת זה טוב. ב. אין סיבה להתקמצן על שמן בטיגון – המלית של השעועית תזדקק לזה ממילא.
4.      טוחנים במג'ימיקס את השעועית למרקם של ממרח (גבשושי זה גם טוב)
5.      מעבירים לקערה, מוספים את הבצל ואת התבלינים.
6.      חותכים כל מצה ל-3 רצועות לאורך.
7.      מניחים כף מהמלית בקצה של רצועת מצה ומגלגלים. כן, אני יודע – המלית מבצבצת מהצד. זה בסדר גמור.
8.      מחממים מחבת עם שמן לטיגון חצי עמוק, ומחכים עד שרותח ממש
9.      בקערה נפרדת מערבבים את קמח החומוס עם הסודה וטורפים היטב עד שנוצרת בלילה חלקה. (ללא טבעונים – טורפים 2 ביצים)
10.  טובלים כל מצה מגולגלת בבלילת קמח החומוס היטב, ומניחים לטיגון כשהחלק של סוף הרצועה המגולגלת כלפי מטה (כדי שהטיגון ידביק אותו). מזהיבים צד אחד והפכים להזהבה של הצד השני.

11.  אם אחרי שתי נאגלות אתם רואים שהשמן כבר שרוף – תשפכו אותו, תנקו את המחבת ותמשיכו עם שמן חדש. חבל שיהיה טעם שרוף J