ינואר 1997.
השנה תהיה שנה לא רעה.
כיתה י"א
יתום טרי מאם.
אבל השנה תהיה לא רעה.
בכל בוקר
אקח את האוטובוס
לבית הספר.
אבל בחזור
אצעד לפעמים הביתה
ארבעים דקות
דרך השדות.
גם השנה אבריז מהטיול השנתי
כהרגלי,
כי עדיף ככה.
ואבריז גם מהגדנ"ע
מאותה הסיבה.
לפרנסתי אמשיך לנקות
את בית הקשישים במושב
תמורת 100 שקל לחודש.
ואדפיס עבודות בתשלום
שלושה שקלים לדף.
השנה אקנה את הדיסק הראשון שלי -
OK
קומפיוטר של רדיוהד.
ובפעם הראשונה,
שאגיע לשיר מספר 9,
אחשוב לעצמי
"קניתי דיסק של מסוממים!".
אבל זה יעבור לי.
ובסוף השנה
אתאהב בבחור
בפעם הראשונה.
הוא יהיה המורה לפסיכומטרי,
סטודנט בן עשרים לרפואה
וחמוד נורא,
ותהיה לו חברה.
כך שהוא לעולם לא יידע.
סך הכל שנה לא רעה.
ינואר 2007.
השנה תהיה שנת התחלה.
סטודנט בסוף התואר
רווק עם ותק,
והשנה תהיה בסימן התחלה.
השנה יישבר לי הלב
ברעש גדול
אחרי שנתיים של המתנה.
וכל שיהיה לי לנחמה
זו הספונג'ה שאחרי.
אבל השנה גם אקח עצמי בידיים
ואצית את הגפרור
שיביא לי בסוף אהבה.
נשמע פיוטי,
אבל זה כולה אתר אינטרנט,
שיביא לי בחודש מאי
בחור ראשון חמוד,
ובאוקטובר
בחור שני חמוד
אך מאנייק,
ואחריהם תחכה לי עוד
דרך ארוכה.
השנה אפסיק לקנות דיסקים
באיחור משמעותי.
יהיו לי קאזה וסולסיק,
כך שאוכל לשמוע
הרבה יותר מוזיקה חדשה,
אבל בפועל אשמע
באותה המידה.
ואלבום השנה שלי
(כי כבר לא אומרים דיסקים)
יהיה סטרוברי ג'אם
של אנימל קולקטיב
(שבאופן מפתיע
גם תעזור להביא לי אהבה.
אבל עד שזה יקרה,
יש עוד דרך ארוכה).
השנה אשתדרג בעבודה
מהאופן ספייס הקולני
במוקד שירות הלקוחות
לעבודה עם נוף לים,
במשרד רק שלי
ושל השותפה עם הצמה.
וכל יום אסע בקו 20 לרכבת מרכז
ומשם אלך ברגל
10 דקות עד עזריאלי.
אבל בחזור
אצעד הביתה
את כל חצי שעת ההליכה.
ובאמצע השנה
אסיים את התואר
הכל כך מעשי
בהיסטוריה ובלשנות.
ולא אהיה בלשן
וגם לא היסטוריון,
ועדיין לא אדע
מה ארצה להיות כשאהיה גדול.
אבל אוותר לעצמי לעת עתה,
כי גם אם עוד אין לי תשובה,
מותר לחכות עם השאלה.
וממילא היא לא תיפתר עד סוף השנה.
ובכל זאת, שנה של התחלה.
ינואר 2016.
השנה תהיה שנה לא פשוטה
עובד כבר שלוש שנים בעיתונות כלכלה.
תפוס ואוהב, בזוגיות ארוכה.
אבל השנה תהיה שנה לא פשוטה.
השנה אתחיל להתאמן
על להפסיק לפחד מלפחד
בצעדים מדודים,
עקב אחר אגודל.
אתאמן על נשימה סדורה
וארשה לעצמי
להסתמך על עזרה.
ועל הדרך גם איזכר
שביציאה מהארון,
כל ארון שלי לפחות,
טמונה הקלה,
שהיא לפחות צעד אחד
בדרך של התמודדות נכונה.
וגם השנה
יהיו בתי חולים
וימים נוראים
לאנשים אהובים.
והמון דאגה.
אבל גם סיבות טובות לתקווה
ורגעים של נחמה.
השנה לראשונה
אעבוד מחוץ לתל אביב,
כשמקום העבודה
ינדוד לרישון.
ואסע לשם בקו 126
אבל אחזור תמיד בטרמפים.
ולקראת סוף השנה
אפילו יהיה לי אוטו זמני
לכמה חודשים
שיבהיר לי שכנראה
הגיעה השעה.
השנה אמשיך לשמוע
מוזיקה חדשה.
לא בכמויות של
לפני עשר שנים,
אבל מכובד לגילי
בכל זאת.
ואלבום השנה יהיה
בלאקסטאר של דיוויד בואי,
שמי-היה-מאמין
יילך לעולמו בעוד דקה.
השנה גם אעבור
תפקיד בעבודה
לתחומי עניין חדשים
וקצב נכון של עשייה.
וסוף כל סוף
אסיים את התואר השני
אחרי מיליון שנה
של מריחה
בהצלחה.
ובדרך אאמץ
מנטרה של חברה
שתזכיר לי בהקשר של
החלטה חשובה -
שזה שאני טוב במשהו
לא אומר שאני צריך לעשות אותו.
ובהחלט ייתכן
שכל האנשים
שעושים פרצופים,
ממש-ממש לא מבינים,
או לכל הפחות
סתם לא מעניינים.
ובכל זאת שנה לא פשוטה.
---------
ינואר 2017.
השנה תהיה שנה יותר טובה.
היא תתחיל בדמעות,
אך תימשך בהקלה.
כי אין לה ברירה.
כי ככה החלטתי.
כי חמסה חמסה חמסה.
וכי זה יעד בר-השגה.
העיקר שתהיה יותר טובה.
הפוסט שלפניכם הוא תולדה של שיתוף פעולה שזממתי עליו ארוכות – עם האחת
והיחידה מורקייק! קודם כל בגלל שאני חב לה חוב של תודה על זה שלפני מיליון שנה, כשהבלוג
שלי היה בן כמה חודשים, צעיר ואנונימי, היא היתה הראשונה שגילתה אותו, פרגנה לו בפייסבוק והפיצה את הבשורה (סנדקית!). ושנית כי היא מהממת ומצחיקה, והבלוג שלה
מהמם ומצחיק, והיא שונאת את רוב הירקות, כך ששמחתי לאתגר!
 |
| זה השלט שקיבל את פניי! |
בסוף יצא שהחלטנו על מרק. כי חורף. שזה עדיף על התכנון המקורי של לטגן
משהו לחנוכה. כי לא הייתי (היינו?) עומד בדדליין. והוספנו קרקרים. שיצאו יותר כמו
עוגיות אמממ לעיסות, אך טעימות! ואצבעות לימון-בננה (שבביקור שלי היו בגרסת פאי)מ-ה-מ-מ-ו-ת. חושו לבלוג של מור כדי להיחשף למתכון המשובח שלהן!
 |
| קרקים בנוסח עוגיות! |
 |
| אצבעות לימון-בננה בנוסח פאי! |
עכשיו, בהחלט ייתכן שמה שמור בעיקר תזכור מהביקור שלי זה איש משונה
שביקש ממנה רשות לנער את הסלרי השטוף בחלון (כי זה יותר הגיוני ויעיל!), אבל למה
להתקטנן? שהרי היה בביקור הזה גם מרק! מקסיקני! משובח! עם ירקות! וסימני קריאה! שמבוסס
רובו ככולו על המתכון הזה.
ולטובת הקוראות/ים אני מציע אותו בשתי גרסאות הכנה: אחת ארוכה יותר,
שבה כמובן נקטתי, עם שעועית יבשה שמשרים ומבשלים, ובעיקר רסק עגבניות צלויות ביתי שהכינותי מראש. השניה עם שעועית קפואה ורסק עגבניות מוכן במקום. מה אומר לכם? עגבניות צלויות זה טעם
החיים. אני ממליץ לכם לצלות כל הזמן עגבניות בבית, ולעשות כמויות של רסק/רוטב,
שישמש אתכם לקציצות, לזניה, שקשוקה, פיצה, חריימה (טופו כמובן) ומה לא. אבל מותר לכם להתעצל ולהשתמש
ברסק מקופסא. אני לא שופט.
רכיבים (8 מנות):
2 כוסות שעועית שחורה יבשה או שעועית אדומה קפואה
פחית גרגרי תירס (335 גרם או 2 כוסות)
8 עגבניות טריות או 1/2 ק"ג עגבניות שרי או 2 כפות גדושות רסק עגבניות / ממרח עגבניות מיובשות
5 גבעולי סלרי, כולל עלים
2 גזרים
בצל גדול
6 שיני שום
2 כפות כמון
1 כף צ'ילי גרוס יבש (אופציונלי)
צרור קטן של כוסברה
1 לימון (אופציונלי)
אופן הכנה – בגרסא הארוכה (שעועית יבשה + עגבניות טריות + 2 סירים):
לילה לפני:
1. משרים את השעועית בהמון מים למשך הלילה
2. מחממים תנור ל-200 מעלות
3. חוצים את העגבניות הטריות / עגבניות שרי. מניחים בקערה, בוזקים 2 כפות
שמן זית וממליחים. מערבבים היטב
4. מסדרים את העגבניות החצויות על תבנית עם נייר אפיה, כשצדן החתוך כלפי
מעלה
5. צולים את העגבניות במשך 40 דקות
6. מצננים את העגבניות וטוחנים אותן למשחה חלקה בבלנדר
ביום ההכנה:
7. מבשלים את השעועית שהושרתה בסיר בנפח 5 ליטר מלא במים רותחים (ללא
מלח!) במשך שעה
8. חצי שעה לאחר תחילת הבישול של השעועית: קוצצים את הבצל ומטגנים אותו
עד להזהבה בסיר נפרד, גם כן בנפח 5 ליטר
9. קוצצים את הגזר, הסלרי והשום ומוסיפים לסיר. ממשיכים לטגן במשך כחמש
דקות, ומערבים מדי פעם
10. כשהשעועית התרככה, מעבירים חצי מהכמות לבלנדר, כולל הנוזלים, וטוחנים ביחד
עם 6 כפות גדושות של מחית העגבניות הצלויות
11. מוזגים לסיר עם הירקות את השעועית הטחונה, השעועית הלא-טחונה שנותרה
בסיר, גרגירי תירס ותבלינים יבשים (כלומר כל הרכיבים חוץ מהכוסברה הטריה והלימון).
מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים עוד 20 דקות
12. מכבים את הסיר. סוחטים את הלימון למרק ומערבבים (אני שכחתי מזה בכלל,
ויצא טעים גם בלי).
13. מגישים בקערה ומפזרים כוסברה טרייה קצוצה מעל
אופן הכנה – בגרסא הקצרה (שעועית קפואה + רסק עגבניות + 1 סירים):
1. משרים את השעועית בקערה מלאה במים רותחים
2. קוצצים את הבצל ומטגנים אותו עד להזהבה בסיר בנפח 5 ליטר
3. קוצצים את הגזר, הסלרי והשום ומוסיפים לסיר. ממשיכים לטגן במשך כחמש
דקות, ומערבים מדי פעם
4. מעבירים חצי מכמות השעועית לבלנדר, כולל הנוזלים, וטוחנים ביחד עם רסק
העגבניות / ממרח העגבניות המיובשות. אם קשה לטחון - מוסיפים עוד מים
5. מוזגים לסיר עם הירקות את השעועית הטחונה, השעועית הלא-טחונה, גרגירי תירס
ותבלינים יבשים (כלומר כל הרכיבים חוץ מהכוסברה הטריה והלימון). מביאים לרתיחה,
מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים 40 דקות
6. מכבים את הסיר. סוחטים את הלימון למרק ומערבבים (אני שכחתי מזה בכלל,
ויצא טעים גם בלי).
7. מגישים בקערה ומפזרים כוסברה טרייה קצוצה מעל
