יום שלישי, 2 בספטמבר 2014

קראמבל שזיפים טבעוני עם בייגלה וטחינה


מאז שהתחלתי עם הבלוג
יש כלל קבוע שאומר
שככל שאשקיע יותר
בסידור של הרכיבים
לצילום של תמונת הפתיחה,
כך גובר הסיכוי
שהמתכון יילך לפח.

וכך גם היה
בשבוע שעבר,
כשהחלטתי
שלכבוד יום הולדתה
של חברתי הטובה
אכין עוגה יומרנית
עם שזיפים ופירורים
וקרם חלווה!

אז סידרתי את הרכיבים
יפה יפה במעגלים,
ומסביב פיזרתי באלגנט
שקדים על שקדים.
והייתי כה מרוצה מעצמי,
שהיה לי ברור
שעל היבריס משלמים.


זה התחיל בשכבת הבסיס:
קראמבל הבייגלה
הוכנס לתנור
וסירב להתגבש
לשכבה אחידה.

הכל בסדר.

לרגעים כאלה
שמורה המנטרה הידועה:
זה מה שיש,
ועם זה ננצח.

זה מה שיש,
ועם זה ננצח.

קרם החלווה נוזלי מדי?
נוסיף לו עוד שקדים!

הוא מתבלגן עם שכבת הפירורים?
נעשה פירורים בטעם חלווה!

בתערובת הפירות נוצרו גושי שמן קוקוס?
נאפה את הכל שוב!

שכבת הקראמבל מלמעלה הפכה לגוש בצק אחיד?
אז.. אז.. אז..

תסלחי לי מאד,
גיברת שכבת-קראמבל-של-מעלה.
אני שמח שהחלטת
שאת בעצם רוצה 
להפוך לבצק,
אבל אם היית 
אומרת את זה קודם,
הייתי פשוט משבץ אותך
במקום שכבת-הקראבל-של-מטה.
כי היא דווקא רצתה להישאר פירורים!

אני מדבר אל הקראמבל?
זה מה שיש,
ועם זה ננצח.

אז נוסיף עוד בייגלה,
ויהיו פירורים.
ראס-בין-עינו
יהיו פירורים.

בסוף תהיה עוגה.

ויותר מעוגה
יהיה לקח לחיים!

כרגע אני מתלבט בין -
אתה יותר מדי מסתבך עם דברים
לבין
אתה צריך ללמוד להירגע.

ותודה לשזיפים.


אז בסוף לא יצאה עוגה עם קרם חלווה, אלא קראמבל בשתי שכבות עם הרבה כאב ראש. אבל היה טעים! ותכלס, זה מה שכלת היומולדת ביקשה.

אבל בגלל שבכל מקרה הייתי צריך מתכון לבלוג, נדרשתי להכין אותו מחדש ולפשט אותו מעוגה יומרנית לקראמבל פשוט. ואז אורי קיבל קלקול קיבה (לא ממני!), כך שעכשיו אני תקוע עם מלא קראמבל (טעים!) ואוכל אותו לבדי פעמיים ביום, כי אוכל (טעים!) לא זורקים.

עכשיו, אם מישהו מכם מרים גבה לגבי בייגלה בקינוח - דעו שהתוצאה ממש לא מלוחה. זה בעיקר מחדד את הטעמים של הקראמבל. וגם טעמי החלווה/טחינה עדינים כאן ומורגשים בקטנה.

 !אזהרת אתגר בסופר: שמן קוקוס. בקראמבל קלאסי יש חמאה. בגרסא הטבעונית יש שמן קוקוס שמתנהג דומה לחמאה (מוצק כשקר, נוזלי כשחם). השמן אמנם קצת יקר, אבל הכמות במתכון אינה גדולה יחסית. 


חומרים לתבנית פיירקס גדולה (23X35):
(זה יספיק ל-10-15 מנות)

לפירות:
1 כוס סוכר
12 שזיפים גדולים
רבע כוס שמן קוקוס (במצב נוזלי. 2 כפות במצב מוצק)
1 לימון

לקראמבל:
2 כוסות בייגלה עם מלח (גפרורים או שמיניות קטנות)
1 כוס קמח
1/2 כוס סוכר דמררה (חום בהיר)
1 כוס שקדים (אפשר פקאן טבעי או לוותר בכלל)
1/2 כוס טחינה גולמית (אני השתמשתי בטחינה משומשום מלא)
1/3 כוס שמן קוקוס (במצב נוזלי. 3 כפות במצב מוצק)

אופן ההכנה:

מכינים את הפירות:
1.   חותכים כל שזיף ל-6 פלחים.
2.   שופכים את הסוכר לסיר נמוך ורחב (סוטאז') ומחממים עד שהוא נמס לקרמל.
3.   מוסיפים את השזיפים בזהירות לקרמל הרותח, ומערבבים בכף עץ לכיסוי הפירות בקרמל.
4.   סוחטים את הלימון ומוסיפים לסיר.
5.   מבשלים את הפירות על אש גבוהה ומפעם לפעם מערבבים. המטרה היא שהנוזלים יגירו מיץ ויתרככו. אל תתרגשו אם נהיים לכם גושי קרמל, הם יימסו בנוזלים הרותחים.
6.   כשרוב הנוזלים התאדו, מכבים את האש. מוסיפים שמן קוקוס ומערבבים היטב. מניחים להתקרר.

מכינים קראמבל:
7.   מחממים תנור ל-160 מעלות.
8.   במעבד מזון עם להב חד טוחנים דק את הקמח, השקדים והסוכר.
9.   מוסיפים את הטחינה ומפעילים את מעבד המזון לערבוב אחיד.
10. מוסיפים את שמן הקוקוס ומעבדים עד שנהיה גוש בצק רך.
11. מוסיפים את הבייגלה ומעבדים לפירורים. התוצאה תהיה פירורים שמנוניים שדבוקים זה לזה, אך מתפוררים בקלות.
12. מסדרים את הפירות המבושלים בתבנית הפיירקס.
13. מפוררים בידיים מעל הפירות את פירורי הקרמאבל.
14. אופים 20-30 דקות.
15. מגישים עם גלידה וניל או סורבה קוקוס.

אפשר לשמור את הקראמבל אטום בניילון נצמד במקרר ואז לאכול קר או לחמם שוב בתנור/טוסטר. לא במיקרו!


2 comments: