יום חמישי, 26 בפברואר 2015

מרק פטריות, כרישה וגריסים


בכל פעם
שאני נוחת במדינה זרה,
הדבר שהכי משונה לי 
זה ששלטי הפרסומות
כתובים בשפה
שהיא לא עברית.

עכשיו, אני מודע לכך
שזה דבילי מצדי,
להיות כל כך מופתע
שבמדינה שאיננה ישראל
השלטים כתובים 
בשפת המקום.

ובכל זאת
קשה לי להבין
איך זה ש
מנסים למכור לי
סלולרי, נגיד,
בטורקית או בספרדית.

כאילו,
מה הקטע שלכם, שלטים?
דברו עברית.


אפשר גם לטעון
שיש משהו מוזר
בזרות שאני חווה
מול שפות שאינן עברית,
בהתחשב בכך ש
שני ההורים שלי
לא נולדו בארץ.

אבל אבא שלי 
עלה מפרס
כשהיה בן 9,
ומאז נשתכחה ממנו
רוב הפרסית שידע,
למעט, 
משום מה,
המון פתגמים
שכוללים את המילה
(סליחה על הבוטות)
תחת.

אמא שלי,
שעלתה מטורקיה
בגיל שנתיים,
דווקא דיברה 
המון לדינו,
במיוחד כשסבתא שלי
היתה מגיעה להתארח.

אבל לדינו היתה
נשק סודי,
שבו משתמשים
כדי שהילדים 
לא יבינו על מה מדברים.

והמקסימום שאפשר
זה לתת להם לשיר
עם יהורם גאון
(האליל המשפחתי!)
רומנסות בספניולית.

וכך יצא
שכל מה שאני
והאחים שלי 
יודעים זה 
לדבר בעברית
(נו, ואנגלית כמובן),
לשיר בג'יבריש
עם מבטא ספרדי
ולדקלם מלא פתגמים
עם תחת פרסי.


המרק שלפניכם אינו פרסי או טורקי, אבל הוא בהחלט מרק של מהגרים. אנחנו נקרא לו מרק לטבי (אף שנראה לי ששורשיו רוסיים), כי הגתה אותו אביטל, חברתי האהובה, שנולדה בלטביה (ומאז נדדה בין שלוש יבשות ולפחות ארבע שפות!).
המתכון שלה מובא כאן בשינויים קלים שלי (ביי חמאה, היוש שמן זית). שימו לב שבמתכון הזה כדאי שלא להשתמש בפטריות שמפיניון, שאין בהן מספיק טעם בשביל להחזיק את המרק. לכן אני מבקש שתקפידו הפעם לקנות פטריות פורטובלו (שנקראות גם חורש. גרסת הבייבי-פורטובלו נראית כמו שמפיניון, רק בחום כהה). בשוק הכרמל הן נמכרות לרוב באותו מחיר (או הבדל שקל שניים).

! אזהרת אתגר בסופר: פטריות מיובשות. נוסף על הפטריות הטריות, השתמשתי במיובשות, כדי להימנע מאבקת מרק שנכללה במתכון המקורי. אבל אתן/ם יכולות/ים לשים אבקת מרק, אם בא לכן/ם. יש מצב וחצי שגם בלי שתי האופציות הללו המרק יעבוד יופי.


רכיבים:
2 סלסלות פטריות בייבי פורטובלו טריות
1 כוס גריסי פנינה
1 כרישה גדולה
כ-10 יח' של פטריות מיובשות (אני רכשתי תערובת של פטריות שונות)
שמן זית

אופן ההכנה:
  1. מבשלים את הגריסים בסיר עם הרבה מים רותחים (ובלי מלח) במשך חצי שעה. אם מצטבר קצף על פני המים, מסירים אותו בכף (זהו קיפוי!)
  2. מניחים את הפטריות המיובשות בקערה וממלאים במים רותחים עד לכיסוי שלהן ועוד קצת
  3. פורסים את הכרישה לטבעות דקות
  4. מחממים בסיר נוסף (5 ליטר) 5 כפות שמן זית ומטגנים את הכרישה. מכסים ומערבבים מדי פעם עד שהיא מתרככת.
  5. חותכים את הפטריות לרבעים, ומוסיפים לסיר. ממליחים ומפלפלים ומבשלים כעשר דקות עם מכסה וערבוב מפעם לפעם.
  6. מרתיחים קומקום מלא
  7. שולפים את הפטריות שהושרו (שומרים על מי ההשריה בקערה בינתיים) ומוסיפים לסיר.
  8. מוזגים בעדינות את המים שבהן הושרו הפטריות לתוך הסיר (שימו לב שבתחתית הקערה ייתכן קצת חול, אז תיזהרו שלא לשפוך אותו לסיר)
  9. אחרי שהגריסים סיימו להתבשל (חצי שעה!), מסננים אותם מהנוזלים שלהם, ומוסיפים אותם לסיר המרק
  10. ממלאים את הסיר במים רותחים, מביאים לרתיחה, מנמיכים ומבשלים במשך חצי שעה.

יום חמישי, 12 בפברואר 2015

עוגיות שוקולד-צ'יפס-תפוחים-ירוקים




לאבא שלי יש סולם
מגיע כמעט עד שמיים
אבל אבא שלי בן 75
ולא הכי בריא בעולם.
הוא לא צריך לטפס על סולמות.

לא שזה ימנע ממנו
לעשות את זה דווקא.
זה אפילו נורא מתאים לו.
כי אבא שלי
הוא שילוב מיוחד של
גבר מזרחי-עם-כבוד
ובוגר סטודיו למשחק של הבימה
(היה כזה פעם,
בשנות ה-60 בתל אביב.
היום פועל על חורבותיו
סטודיו C).

מה שאני מנסה לומר זה 
שבכל מקום שיש קהל,
תצפו ממנו
לספק מנת דרמה.

אבל ככל שנוקפות השנים,
הולכת ופוחתת היכולת שלי
לפטור את החששות ולהגיד -
שטויות,
הכל-בסוף-יהיה-בסדר.
(חמסה חמסה)

אז בשבוע שעבר
הוא היה בבית חולים,
והידיעה על האשפוז
תפסה אותי באמצע של
לא-זוכר-מה,
ובעיקר לפתה אותי
בגרון.

אבל אבא שלי
כמו אבא שלי
לא ייתן לי להתבוסס
בלחץ ובפחד ובעצב.

לא.
הוא היה חייב גם לעצבן אותי.

כי עם כל הכבוד לזה ש
באתי מוכן ל
מלודרמה אמריקאית,
הוא גבר מזרחי-עם- כבוד.
הוא עושה מה שבא לו.

ותכלס גם זה לא היה
צריך להפתיע אותי.

בכל זאת, 
זה האיש 
שהיה מכין לנו 
רסק תפוחים טרי
מבלי להסיר את הגרעינים
או את הגבעולים.

ללמדך
ששום דבר לא
מגיע חלק בחיים.

אתה מנשק את הלחי
ונדקר מזיפים.

רק שיהיה בריא.
(חמסה חמסה)


אז השבוע שעבר היה לא פשוט. ואם בד"כ אני מתמודד עם תקופות איכס עם תגבור של ניקוטין ופחמימות ריקות – הפעם זה היה בעייתי. ראשית כי הפסקתי לעשן לפני שלושה חודשים. ושנית כי דווקא השבוע אורי החליט להתנזר ממתוקים. אז חיכיתי יפה במשך כמה ימים עם הרבה נשימות עמוקות. ואז נשברתי והכנתי עוגיות.

יש מליון מתכונים דומים למתכון הזה שאלתרתי כאן. השוס בו הוא שלעוגיות שוקולד-צ'יפס-קוואקר מוסיפים שקדים ותפוחים טריים (בלי גרעינים וגבעולים!). ככה יש משחק מרקמים וטעמים בין קראנצ'י, פריך ורך ובין חמצמץ, מריר ומתוק.

מוצלח במיוחד גם לנשנש את זה עוד בשלב הבצק הנא (ואין חשש לסלמונלה!) – כי השילוב של תפוח טרי עם שוקולד מריר הוא מנצח (ונרקח הודות להזמנה מפורשת של אורי).

רכיבים:
1 כוס קמח כוסמין/לבן
1 כוס קוואקר
1/3 כוס סוכר דמררה/חום/לבן
1/2 כוס שמן קוקוס
100 גר' שוקולד מריר
2 תפוחי עץ סמית' (ירוק) קטנים
חצי כוס שקדים
1/3 כוס רסק תפוחים (אני השתמשתי בקופסא קטנה של רסק מוכן – 113 גר')*
1/2 שקית אבקת אפייה
קורט מלח

אופן הכנה:
  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. מערבבים בקערה את כל היבשים: קמח, סוכר, מלח, אבקת אפייה וקוואקר.
  3. קוצצים את השוקולד לחתיכות (אם יש שוקולד צ'יפס, חסכתם לעצמכם את השלב הזה). מוסיפים לקערה
  4. קוצצים את השקדים ומוסיפים לקערה
  5. קוצצים את תפוחי העץ (אין צורף לקלף קודם!) לקוביות קטנות. מוסיפים לקערה ומערבבים היטב.
  6. יוצרים במרכז הקערה גומחה, ומוסיפים את שמן הקוקוס (מומס!) ורסק התפוחים. מערבבים היטב 
  7. יוצרים עוגיות בידיים (נוטלים חופן, מכווצ'צ'ים אותו קצת ביד, ומשטחים לדסקית). מניחים על נייר אפייה
  8. אופים 15 דקות

*במקום רסק מוכן אפשר לבשל תפוח טרי (מקולף וחתוך) בסיר עם מים רותחים או ללא מים במיקרו