המבורגר כרובית-עדשים

תהילת עולם

היתה במרחק של מטר ממני.

מה זה מטר? מילימטר!

אך נגוזה

בטרם התממשה.

כאיקרוס שעף גבוה מדי,

קרוב מדי לשמש,

גם אני

ניגשתי לאודישן לריאליטי

ונפלתי במיונים.

ברוך השם!

ומעשה שהיה כך היה.

יום בהיר אחד

נחתה בתיבת המסנג'ר פניה

מאיזו מלהקת

שקראה את הבלוג

וחיבבה.

ולכן הציעה

איזו תחרות בישול חדשה,

ואם ארצה לבוא להיבחן

עם חברה.

חלק מסוים בתוכי

מיד התמסר

לשטיחים אדומים,

מלבושים מפוארים

זויות תאורה מחמיאות

ומאפרת צמודה.

והחלק עם השכל

אמר לעצמו

(עצמי) -

דויד, פרופורציות.

כולה אודישן

למשהו שבכלל לא בטוח

שאתה רוצה בו

או תתאים לו.

אבל תלבש חולצה

עם הדפס שאייר אורי.

כי חשיפה זו מצווה!

למשימה גויסה

החברה הטובה,

שהיא בשלנית מעולה

וכמותי - חמוצה.

רוצה לומר -

בעלת גישה בריאה לחיים.

ומקץ כמה ימים

בבוקר אביך במיוחד

אצנו רצנו

טרוטי עיניים

ומוכי נזלת אלרגית

לבניין מכוער ברמת גן.

ובאמתחתנו -

מנות צמחוניות מפוארות.

אני עם בטטלוני

שחששתי פתאום

שאולי הוא לא מתאים

ולא טעים

וקצת משמים.

והיא עם קרם שקדים ועדשים

לצד קובנות קטנות

על בסיס טחינה במקום חמאה

(הבחורה מבריקה),

שנאלצה להפשיר מהפריזר

כי הקובנה שהכינה בלילה

הושלכה לפח,

אחרי שלא תפחה

כי יותר מדי הומלחה,

בעצת אחיתופל שקיבלה

בלב לבה של הבהלה.

אז התיישבנו בכניסה

וכרסמנו בייגלים בהמתנה,

וניסינו לנחש

איך ינסו לתייג

את כל הזוגות שבסביבה.

כאן יש צמד גברברים,

בטח "החברים מהצבא",

והנה "הזוג הדתי הצעיר"

ו"הסבא והסבתא המרוקאים".

ועל תקן מה אנחנו?

הצמחונים? הפלצנים?

ה.....

אל-תגידו-את-המילה-המטופשת-הזאת

היפסטרים?

(אבאש'ך היפסטר!)

ושם, על הכסא המרופט,

בבניין המכוער ברמת גן,

לא חשבתי על שטיחים אדומים בכלל.

חשבתי שאני זקן מדי

לקקי הזה.

לשכנע אנשים שאני מעניין,

או לספר איך

המצוקות שאליהן נקלעתי בחיי

ניכרות בבטטה שגלגלתי.

ונתנו לנו למלא שאלון

באורך הגלות,

שגרם לי להרגיש

כמו הקשישים האלה

שסובלים ממלא בעיות רפואיות,

אבל כשמגיע הבודק

מביטוח לאומי,

כדי לאבחן אם הם זכאים 

לסיוע או הטבה -

דווקא אז

הם האנשים ה-כ-י רגילים בעולם.

אין לי שום בעיות בכלל!

או משהו מיוחד לספר!

התמודדות קשה?

שטויות! הכל אצלי רגיל!

אני ה-מ-ש-ע-מ-ם באדם!

מה התחביבים שלך?

אהה…לצפות בטלוויזיה..

(אל תכתוב כביסה)

מתי הבנת שאתה רוצה להיות שף?

אמממ… אני לא..

מה התחרות תעשה לקשר ביניכם?

אני מניח ש...אמממ...תחזק אותו?

(מה אתם כבר מתכננים לעשות, אנשים רעים??)

מה הסיכוי שלכם לנצח?

נראה לי בינוני.

לא, בינוני-גבוה.

לא, תשקר נו.

תכתוב גבוה מאד.

דויד, זה לא פוליגרף,

לאף אחד לא אכפת.

טוב, אני כותב גבוה.

אבל בלי סימן קריאה.

אני בן שלושים וחמש,

למען השם.

בבית ילדותי במושב

ודאי עוד מתחבאת לה אי שם

הקסטה המיתולוגית,

שבה אחותי התעקשה

להקליט אותי,

דודו בן השלוש אולי,

שר

"שירי לי כנרת".

רק שכל מה ש

היא הצליחה להקליט

באותה קסטה מיתולוגית,

זה את עצמה

דוחקת בי 

ואומרת שוב ושוב ושוב:

"שי-רי-לי-כי-נ-רתתת…

נו דודו, תשיר!".
"שי-רי-לי... 
נו, דודו, תשיר!"

ככה בערך הרגשתי

באודישן המצולם.

אל תדמיינו את האודישנים 

שמשדרים בטלוויזיה.

זה לא היה כזה.

זה היה מול בחורה חביבה

ומצלמה ביתית קטנה

כשאתה וחברתך,

מוכי אלרגיות

מבוקר אביך במיוחד,

אומרים בראש לעצמכם

(לעצמי)

נו, דודו, תשיר!

ותחייך!

ותהיה חינני!

או לפחות תיראה בחיים.

הו!! סופסוף חיוך!

אתה רואה שאתה יכול?!

יופי, דודו!

עכשיו תנסה להגיד משהו חמוד.

כל הכבוד!

ככה תמשיך...

עוד רגע מסיימים.

הנה,

נגמר.

אתם תהיו איתנו בקשר?

בטח!

ספוילר: הם לא.

זה בסדר.

ממילא שטיחים מביאים לי אלרגיה.

נו דודו,

חפיף.

היום זה יום שמתבקש לפרסם בו מתכון להמבורגר. טבעוני כמובן. בתנור ולא בגריל. אבל טעים אללה יוסתור. והולך טוב בלחמניה עם מיונז וסחוג וחסה-בצל-עגבניה.

ההמבורגר עשוי בעיקר מעדשים וכרובית, שלא ממש מורגשת בטעם. הוא מבוסס על מתכון של Richa Hingle, מתכונאית אמריקאית-ממוצא-הודי טבעונית משובחת, בתוספת כמה שינויים משלי.

רכיבים (12 יחידות):

1 כרובית בינונית

3/4 כוס עדשים חומות

1 בצל בינוני

4 שיני שום

4 כפות קמח חומוס

1 כף גדושה כמון טחון

1 כף גדושה גראם מסאלה (אפשר להחליף בבהרט או תבלין לשווארמה)

1 כף שבבי צ'ילי יבש (אופציונלי)

2 כפות שמן זית

מלח ופלפל

אופן ההכנה:

1. מבשלים את העדשים במשך כחצי שעה במים רותחים
2. בזמן שהעדשים מתבשלות טוחנים את הכרובית לפירורים במעבד מזון (או מגררים על פומפיה)
3. משטחים את פירורי הכרובית על תבנית לתנור נייר אפייה ואופים במשך 20 דקות
4. כשהעדשים רכות, מסננים מנוזלים ומניחים בקערה
5. מניחים לעדשים ולכרובית הטחונה להצטנן
6. מחממים תנור ל-200 מעלות
7. מעבירים את הכרובית לקערה עם העדשים
8. קוצצים בצל דק מאד ומוסיפים לקערה
9. כותשים את שיני השום לקערה
10. מוסיפים את כל התבלינים, למעט קמח החומוס, ולשים היטב
11. מוסיפים את קמח החומוס ולשים שוב. במידת הצורך אפשר להוסיף עוד קצת קמח חומוס, אבל לא להשתולל איתו. טועמים ומתקנים תיבול
12. יוצרים קציצות בגודל ובעובי הרצויים ומניחים על תבנית עם נייר אפייה
13. אופים במשך 20 דקות, לאחר מכן מגבירים ל-250 מעלות, מעבירים לגריל וממשיכים לאפות עוד כחמש דקות
14. הקציצות מוכנות ללחמניה שלכם! שימו לב שהן יוצאות רכות יחסית, אך קציציות :-)