יום חמישי, 18 במאי 2017

עוגת שכבות שוקולד



פדיחה א' ופדיחה ב',
כך קראנו לעצמנו 
במשך שנות הרווקות הארוכות,
היא, אחותי, 
שאינה נשואה ומעל גיל 30,
ואני, ההומו.
עושים בושות למשפחה.

אחד אחרי השניה,
הם נישאו 
והקימו בית
והביאו ילדים,
אחינו הרבים.
ורק אנחנו 
המשכנו לתת צ'אנסים 
לשלל בחורים לא נכונים.
מנסים ומאמינים.

והנוצות שבהן התהדרנו
תמיד נחשבו בעיניהם,
עיני הבחורים הלא נכונים,
כסמרטוטים בלויים.
כי אשה לא צריכה להיות דעתנית,
והומו, מוטב שיהיה גברי.
ובכל זאת המשכנו 
כי לא ייתכן ש
רק אנחנו מבינים.

אז הקפנו את עצמנו
בחברים טובים 
ובעצמנו.
אני נאחזתי 
באותה דירת שותפים
במשך תשע שנים,
בזמן שהיא עברה דירה 
בכל שנה,
בכל פעם מתקרבת 
עוד טיפה, 
עד שהפכה 
לשכנה שממול -
הוצא את הראש מהמרפסת
ונופף לשלום.

איך זה שעוד לא חטפו אותך?
ומה בחור כמוך
עושה באתר כזה?
משהו כאן לא מסתדר.

ואז פתאום 
בשנה אחת קסומה
הכל הסתדר
כמו שצריך
ובסדר הנכון.
כי כמה שרציתי אהבה,
רציתי קודם כל 
שתהיה לה.
אני האח הצעיר, 
קטן ממנה בשש שנים, 
יש לי זמן.
קודם כל תורה.

דניאל לא היה אמור להתקיים.
כי בעולם הזה שלנו
לא קורים ניסים.
חייבים להתפשר.
וגבר שהגיע לגיל שלו
ולא התחתן
משהו בו בטח דפוק,
לא?
איך זה שלא חטפו אותו עד עכשיו?
ואת, אחרי 15 שנה 
של בחורים לא-נכונים,
את עוד מצפה לנסיכים?

ובאמת, רגע לפני
היו לה שני טלפונים ביד,
שני בחורים מאחד האתרים.
והטלפון לראשון 
התברר כאסון.
כבר יצאו בעבר, מסתבר
ולא זוכרת מה בדיוק היה,
רק שהיה נורא.

זהו, חשבה,
נגמרו כל הבחורים.
הגענו לשלב המיחזורים.
אפשר לסגור את העיר.
אבל עוד היה לה ביד
מספר של הבחור השני.
וחייבים לשמור על אופטימיות.

שבוע אחר כך,
כשבדייט השני 
הוא הציע לאפות לה 
עוגת יומולדת (!),
רשמתי לעצמי
שהבחור הזה שונה.
הוא נשמע כמו אחד שמבין.
ובאמת הוא הבין.

ובתוך שנה
הם היו נשואים 
ובהריון.
בתוך חמש שנים 
כבר היו שלושה ילדים.
בשנה השישית
דניאל נפטר.

רגע, רגע,
מה?
תחזור אחורה.
כל זה היה מהר לי מדי.

כן, אני זוכר
שגילינו שחלית,
וכן, הייתי שם כל הזמן
בחצי השנה שדעכת,
אבל אולי זה בכלל לא
היית אתה?
איך זה בכלל הגיוני
שהיית אתה?

ואפילו יום אחרי השבעה,
כשבאתי לסדר 
את ארונות המטבח שלכם,
עדיין חשבתי שאמצא אותך.

בכל הבלגן האינסופי
של המצרכים במזווה
גיליתי חצי שקית קקאו פתוחה,
ואז עוד אחת ועוד אחת,
ובחצי השקית הרביעית
כבר חשבתי לעצמי 
שזה כל כך טיפוסי לך.
יותר קל לקנות שקית חדשה
במקום לחפש את הקודמת הפתוחה
בתוך כל הבלגן האינסופי הזה שלך.
וכבר תכננתי איך אני
אצחק עליך
איתך.
ואז פתאום כאב חד מפלח
כשחוזרת ההכרה
שאינך.

ואני רוצה פשוט לצרוח,
לתוך כרית, לתוך ארון, מחוץ לחלון -
עוד אפשר להחזיר אותך.
כל זה היה מהר מספיק,
בשביל שנוכל לחשוב שזה היה
בסך הכל חלום רע.
כמעט שלא התקדמנו 
מאז שהלכת.
אתה יכול לחזור 
בדיוק למקומך.
לא חשוב כל הכאב
העיקר שחזרת,
והנה אתה.


אתה זוכר איך שאז,
כשחזרתי לנהוג,
לא הייתי מוכן שאף אחד יישב לצידי?
אף אחד, פרט לך.

אתה כבר יודע
איך אנחנו במשפחה.
משוגעים, נו.
לכל דבר חדש או לא מוכר
או בכלל
מגיבים קודם כל בעצבים.
קודם כל מתרגזים,
ורק אחר מפנים מקום
לרגשות הנכונים.
ואיך אני אצבור ביטחון בנהיגה 
עם אחד מהאחים שלי?
זה ייגמר בתאונה.

אבל לא איתך.
כי איך אפשר לכעוס עליך, דניאל.
אתה כולך כזה נשמה טובה.
היחיד שהייתי מסוגל
לשמוע ממנו ביקורת 
מבלי לרצות לדקור אותו בתגובה.
הרי מי יחשוד בך
בכוונה רעה?

ועד היום 
אני שומע דניאל קטן בראש
מבקש ממני לספור עד עשר
לפני שאני חותך נתיב
כי אלוהים ישמור, דודו,
אתה נוסע טוב, אבל
רק תשים לב 
למכוניות שבאות.

ואני מודה שתמיד
ספרתי רק עד ארבע,
אבל בכל זאת ספרתי,
ורק בזכותך.

ואז נסיעות אינספור
למושב בשבת בבוקר.
שבהן לרוב חשתי צורך
לתווך לך את אחותי,
להסביר לך איך 
הראש שלה עובד -
שהעצבים מגיעים בגלל
כל כך הרבה אהבה.
ולהסביר איך עוזרים לה 
לרדת מהעץ.

וגם אתה בשיחה 
סנגור כנגדי,
פרקליטו של בן זוגי
בימים של ויכוחים,
ניסית להסביר לי 
איך עובד הראש 
של בן זוג שמתמודד
עם כל כך הרבה עצבים
מכל כך הרבה אהבה.
ולשכנע אותי 
לרדת מהעץ.

זה לא הוגן, אתה יודע.
וזה מכעיס ועצוב ומכאיב ונורא.
ואיך אפשר עוד להגיד
"יהיה בסדר",
אחרי שהלכת ודעכת,
ודווקא אתה?

אין יום שעובר, 
שבו דמותך לא נשקפת,
בכל פעם מחדש מופתע להיזכר שכבר אינך,
לא מבין איך הזמן לא עצר מלכת,
רק מצמצנו וכבר 
נפער חור בנשמה.


היום הוא יום השלושים לפטירתו של דניאל, גיסי האהוב והיקר, ומחר הוא תאריך ההולדת העברי שלו. הוא היה אמור להיות בן 45. דניאל שנא ירקות, ואכל בעיקר בשר. כך שחוץ מניוקי בפסטו, המכנה המשותף בינינו היה בעיקר קינוחים. ויותר מכל הוא אהב שוקולד. אבל לא סתם שוקולד פושטי. זה איכסה. רק שוקולד פלצני. דניאל גם למד קונדיטוריה בעברו (ועבד בהייטק כמובן), אבל ברוב שנות היכרותנו, לחץ העבודה ועומס גידול הילדים הותיר לו פנאי רק לאפות עוגות שוקולד לימי הולדת. ולכן בפוסט לזכרו לא היתה אופציה אחרת מלבד עוגת שוקולד. בלי רכיבים שהוא היה פוסל על הסף (כנראה) ועם שוקולד מריר איכותי (אבל מהשוק). וכדי שתהיה קצת יותר מיוחדת מהרגיל ¬– עם שכבות.

המקור לעוגה הגיע מהווידיאו הוויראלי הזה, אבל הכמויות שבמתכון נראו לי משונות, ובדיעבד כנראה שגם צריך להכפיל אותן כדי להגיע לעובי הפרוסות שמופיע בסרטון. בנוסף, אינני חסיד של קרם על בסיס חמאה, ובפרט טבעונית, אז הלכתי על שתי אופציות פשוטות, שונות בתכלית מהמקור וכנראה טיפה יותר בריאות. העוגה אינה מסובכת להכנה, אך כדאי להיערך איתה לילה מראש, כי היא במיטבה אחרי צינון ממושך.

רכיבים:
לעוגה (תבנית בקוטר 22 ס"מ):
3/4 כוס קמח
1/2 כוס קקאו
1 כפית אבקת אפיה
1 כפית תמצית וניל
חצי כוס סוכר
רבע כפית מלח
1.5 כוסות חלב שקדים (או 2/3 כוס שקדים שטחנתם בבלנדר עם 1.5 כוסות מים)

לקרם:
200 גרם שוקולד מריר
1 פחית קרם קוקוס (17% שומן לפחות) או 1 חבילה טופו משי + 2 כפות קורנפלור

אופן ההכנה:
מכינים את העוגה:
  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. מערבבים את כל הרכיבים היבשים לעוגה
  3. מוסיפים את חלב השקדים ומערבבים היטב
  4. יוצקים לתוך 2 תבניות אפייה מרופדות בנייר אפייה (אני השתמשתי בתבניות חד פעמיות מנייר, כך שלא נזדקקתי לנייר אפייה)
  5. אופים במשך חצי שעה (אם שתי התבניות לא נכנסות במגש אחד, אפשר לאפות אחת מעל השניה על טורבו)
  6. מוציאים את העוגות מהתנור ומניחים בצד שיצטננו

מכינים את הקרם:
  1. בסיר קטן ממסים את השוקולד המריר על באן מארי (כלומר הסיר עם שוקולד נח בתור סיר שני עם מים רותחים)
  2. בגרסת הקוקוס: שופכים את קרם הקוקוס (שכבה מוצקה + נוזלית) לסיר השוקולד המומס ומערבבים היטב. מצננים כעשר דקות 
  3. בגרסת הטופו: מעבירים את הטופו-מיש לבלנדר עם השוקולד המומס ושתי כפות קורנפלור. טוחנים למרקם חלק
  4. יוצקים חצי מהמלית על גבי אחת העוגות (רצוי כשהיא בתוך התבנית כי זה נוח יותר)
  5. מפרידים בזהירות את העוגה השנייה מהתבנית שלה, ומניחים אותה על גבי העוגה עם הקרם
  6. מצפים את השכבה השנייה ביתרת הקרם
  7. מצננים במקרר לכארבע שעות לפחות (בפרט בגרסת הקוקוס שזקוקה לזמן כדי להתמצק), שלא לומר אפילו לילה

42 תגובות:

  1. עוגת שוקולד עם דמעות זה הולך?

    השבמחק
  2. כמה מרגש ��
    הכתיבה שלך מפלחת את הלב. אז השבוע, דיאטה או לא, עוגה לזכר דניאל..

    אפשר להחליף את חלב השקדים בחלב סויה לא ממותק ?

    השבמחק
    תשובות
    1. אפשר בהחלו.
      ותודה רבה! שימחת אותי מאד בתגובה

      מחק
  3. נכנסתי בגלל המתכון, נשארתי בגלל התקווה, בכיתי בגלל הסיום... מאחלת לאחותך ולמשפחה להישאר רק עם הטוב ולבחור בחיים

    השבמחק
  4. וואווו נכנסתי בגלל המתכון ונשביתי בכתיבה ובסיפור שלכם. שולחת איחולי חוזק וטוב

    השבמחק
  5. נכנסתי בגלל המתכן ואז קראתי וקראתי ולא ראיתי אסון ממשמש ובא עד שזה בא. זה אפשרי לבכות על איש שאת לא מכירה? בהחלט כן

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה על התגובה המרגשת, אפרת ❤

      מחק
  6. מרגש כתמיד ❤
    אגב, מצליחה להריח את העוגה עד לכאן :)

    השבמחק
  7. המדהים הוא שאכן העולם ממשיך כרגיל. בתוך כל הכאוס והעצבות יש צורך שהעולם ייעצר לרגע יחד איתך, ירגיש איתך את הכאב. וזה לא קורה, הכל ממשיך כרגיל. זה שבר אותי בחוויה שלי. תודה ששיתפת את שלך.

    השבמחק
  8. מוכרחה להכין ליום הולדת של בתי הגאה והטבעונית שחוגגת 27 אוטוטו .
    רק שמחות ועוגות קרם

    השבמחק
  9. מוכרחה להכין עבור בתי הגאה והטבעונית ליום הולדתה ה27 הקרב ובא .ריגשת עד מאוד מאוד .הכתיבה שלך נוגעת ללב

    השבמחק
  10. אפשר למחוק את המלח מהמרכיבים,
    הוא מגיע עם הדמעות.

    השבמחק
  11. תודה. מחבקת אתכם חזק חזק. נשמע שהיה (ועודנו בלב) אדם באמת יוצא מן הכלל. 💜💜💜
    תודה על המתכון.

    השבמחק
  12. אתה באמת כותב מדהים. איזה כיף לדניאל שאתה מצליח לשתף את כולם במי שהיה. התרגשתי עד דמעות

    השבמחק
  13. אני מתה להכין את העוגה הזאת אבל אני ממש חדשה בקטע הזה של אפייה ובישול... אתה יכול להסביר לי בבקשה איך אתה מוציא את אחת העוגות מהתבנית כדי להניח אותה על העוגה השנייה ואיך אתה מוציא את העוגה מהתבנית לפניי ההגשה?

    השבמחק
    תשובות
    1. הכי פשוט לאפות על נייר אפייה או בתנית סיליקון או בתבנית חד פעמית מנייר - ככה קל לחלץ את השכבות. כמו כן לתת להן להצטנן היטב לפני שמעבירים אותן מהתבנית.
      לגבי ההגשה - אני מסדר את השכבות על מגש ההגשה מראש. אבל בכל מקרה העוגה די יציבה לאחר שכל השכבות ישבו במקרר

      מחק
  14. דודו אתה כותב מקסים, מהלב למילה בצורה מדוייקת. ואני רוצה לפרגן גם על המתכון - הכנתי את העוגה, בדיוק כמו שאמרת - מריר ושוקלדי כזה למצטייני שוקולד במיוחד. והשוס של הקרם הקוקוס והשוקולד מלמעלה, שהוא מקשה אחת דחוסה מעל העוגה - היה לי (ולבעלי שהפך את העוגה לעוגת כפית - כזו שמחסלים עם כפית ואין צורך לחתוך לחתיכות בכלל) נפלא.
    דבר אחד קטנטן - ניסיתי להכין את העוגה בתבנית 26, חשבתי שאם הכמות מספיקה לשתי תבניות 22 אז אולי תספיק לתבנית 26 אחת, אבל היא יצאה קצת דקיקה
    (אך עדיין מאוד טעימה). ייתכן והמלית מספיקה בעצם לשכבה אחת של עוגה ולא לשתיים?
    תודה על המתכון והסיפור!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה, מיכל!
      הניסיון הראשון שלי בעוגה היה בתבנית 26, ואכן התוצאה יוצאת מאדדד נמוכה. לכן עברתי ל-22. אבל כפי שציינתי בהקדמה למתכון - גם ב-22 השכבות לא מאד גבוהות (כפי שרואים בתצלום האחרון). אם רוצים עוגה נפוחה ועבה - אפשר בהחלט להכפיל את הכמויות

      מחק
    2. טוב לדעת! המון תודות :)

      מחק
  15. חיובוק מרחוק ושולחת נחמה מהלב.
    אני מאוד רוצה להכין את העוגה הזאת אבל רק עם קרם מעל ולא עם קרם באמצע - והבעיה היא שיש לי רק תבנית אינגליש קייק -
    האם אפשר להכין את הכמות הנ''ל כולה בתבנית אינגליש קייק אחת ולצפות בחצי מהציפוי? האם היא תצא נמוכה מדי?
    (לא יודעת להמיר בין תבנית עגולה לאינגליש קייק).
    תודה רבה

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה :-) בגלל שהשכבות של העוגה מאד נמוכות, אני מאמין שיכולה לצאת לך עוגה בגובה רגיל בתבנית אינגליש. לדעתי אפילו זמני האפייה לא יהיו שונים מהותית, אבל כדאי לבדוק אחרי חצי שעה אם צריך עוד זמן אפייה.
      אשמח לשמוע איך יצא

      מחק
  16. איזה סיפור עצוב.. האהבה והערכה שלך אליו ניכרת בכל מילה שכתבת. שולחת לכם ניחומים מעומק הלב וחיבוק גדול, אפילו שאנחנו לא מכירים...

    השבמחק
  17. חץ בבטן. מצטערת לשמוע.
    מאחלת תקווה, צמיחה, בריאות ואהבה.
    ותודה על הכתיבה היפה והמתכונים.

    השבמחק
  18. מקסים אחד.
    ריגשת.

    אם מכינים את חלב השקדים בבלנדר- האם מצריך סינון?

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה ❤
      אני אישית אוהב שיש חתיכות שקדים קטנטנות בעוגה, אז לא מסנן

      מחק
  19. כל כך כואב ומלא חיות! טעמם של הפרלינים שדני הכין, במיוחד אצבעות השוקולד- לעד יישארו זיכרון מתוק צרורים בשלל זכרונות משפחתיים טובים.

    השבמחק
  20. חפשתי מתכון מיוחד לעוגה ונשאבתי לקרוא את הפוסט המרגש שלך..ורק שאלה אחת נשארה איתי:למה???? אשריך שזכית להכיר אדם נפלא כמו דניאל. הכתיבה שלך נגעה בכל נימי נפשי.

    השבמחק