לחמוצים יש קונוטציה שלילית
על לא עוול בכפם.
חבל שמלפפונים חמוצים,
למשל,
מתוארים באותה מילה כמו
אנשים שתמיד לא מרוצים,
וחולקים שורש
עם פספוס והחטאה.
כי בימים טרופים אלו
כשאני ישן עם נעליים,
בודק בתכיפות את הטלפון
שלא אחמיץ קריאה להזנקה,
דווקא החמוצים מציעים
עוגן של יציבות.
לפני מיליון שנה
או שלוש שנים,
יכולתי לקבוע חופשה
בהתראה מראש של חצי שנה.
ולפני מיליון שנה
או כמה חודשים
יכולתי לקבוע עם חברים
לעוד שבוע
בבטחה.
אבל עכשיו
להתחייב על מחר
זו יומרה לא קטנה,
שמצריכה שלל כוכביות
ואותיות קטנות
שייתנו פתח להברזות.
כי כשישנים עם נעליים,
נזהרים לא לחשוב
כל כך רחוק.
ובכל זאת
בכל שבוע
אני כובש חמוצים
כי עבורי
זו הבעת אמונה,
שמה שלא יקרה,
חלילה וחמסה,
אנחנו נהיה
כאן
בעוד כמה ימים לפחות,
לפתוח את הצנצנת,
כשהם כבר יהיו
חמוצים לתפארת
ונוכל לדלות אותם
במזלג הישר לפה.
לכן כשאני חותם את הצנצנת
בבזיקת שמן זית קלה
יש תחושה קטנה
של אמירת תפילה.
ובכל זאת
לא הכל חמוץ מסביב,
הרי רק לא מזמן
עברנו שוב דירה.
והחלפנו ארונות מתקלפים,
אסלה מתנדנדת
ואפלולית עגמומית,
באור ושלווה
ומלא ירוק בעיניים
ועץ לימון גדול,
שצועק לי מהמרפסת לבוא
ולנער אותו לשווא
כי פירותיו
לעולם לא ייפלו.
ולצידו
העץ הכי עליז בעולם
שמכה בשמיים
עם מיליוני פרחים
צפופים בוורוד
והשם הכי חמוד
שמי שמע עליו בכלל -
ט-ב-בו-יה.
ונעים לנו בדירה אפילו ש
כבר הייתי צריך לאפות
עוגיות לכל השכנים
כי לכל אחד מהם
שמרנו אסון קטן משלו.
לאחד התקנו בלוני גז
בטעות במקום שלנו,
לשני החלפנו שם לא נכון
בחשבון החשמל,
ולדיירי הקומה הראשונה
המטרנו גשם זכוכיות
בבוקר של שבת שמשית.
הכצעקתה?
בעודי מדלג בחינניות,
כמו לכלוכית בסרט דיסני,
בין מכונת הכביסה
למברשת השיניים
לציפורים המצייצות -
יעיל, יעיל, יעיל!
בעטתי בטעות
בסולם המתכת
שנקש נקישה קטנה
בזגוגית העדינה
מדי לטובתה
וטובת כולנו.
ואז שואה וגבורה.
אבל לא הכל כל כך שברירי,
הנה אני ואורי
חגגנו השבוע
שש שנים להיווסדנו.
ולא שלא רבנו
יום קודם לכן
בדמעות ושיחה
ושיחה ושיחה.
כי כשכואב לי, אני כמו
סמרטוט רחצה
ספוג במילים ארוכות,
וחייב לסחוט אותן מתוכי,
לשטוף איתן את כל הבית
שאוכל לגרוף אותן החוצה
להתנקות מכל מה
שערער אותי.
אבל מה זה ריב אחד
לעומת הנצח
או שש שנים
ואינשאללה עד 120.
ויום למחרת
כבר צעדנו שנינו
על חוף הים
לעבר האופק
או ארוחת בוקר מאוחרת
וממנה לקינוח
במקום אחר,
ואז למנוחת צהריים
(שבה הוא נמנם
ואני תליתי כביסה).
והבית היה נעים ושליו
כמו אחרי ספונג'ה טובה.
שהרי אנחנו כמו כלים שלובים,
הוא ממלא אותי
בפסטה ברוטב עגבניות
כשאני חוזר הביתה,
או ברוקולי בתנור
כשאני ממהר לצאת עבודה,
או סתם פתיתים
תמיד.
ואני משיב לו
בעוגיות או
מג'דרות או
קציצות או
חמוצים
(שהוא מבקש ממני במיוחד
כי זה עושה לו
*זהירות מילה קשה*
קקי-פלאים).
אורי אומר לי שצריך להפסיק עם פוסטים מבכיאים. ושוב אני חש צורך להתנצל ולאזן עם קצת דברים משעשעים. אבל זו דרכי להתמודד עם תקופות לא קלות. שקצת באו לי בצרורות. וזו גם הסיבה העיקרית שלא הייתי פה מאז ינואר. אבל אינשאללה אמן גם זה יעבור.
כמה הערות מקדימות:
- המתכון שלפניכם מוכן בתוך ארבעה-חמישה ימים ומניב חמוצים מהזן הקראנצ'י.
- יש הטוענים שאפשר להפחית במליחותם, אך אני אוהב אותם כך בדיוק (ואינני לבד בדעה!).
- המהדרין ידרשו מכם לעקר צנצנות ואז לחתום אותן בשכבה של שמן. אין לי כוח לזה, וממילא אני מחלק צנצנות לאחיותיי ומחסל את מה שאצלי בצ'יק. כך שלצריכה של שבועיים, אני מפרגן לכם גם בלי לעקר צנצנות ועם מעט שמן זית רק לתיבול.
- נותני הטעם העיקריים הם עלי הדפנה, חומץ התפוחים והשום - אל תוותרו עליהם.
- גרגירי הכוסברה השלמים רשומים כאופציונליים, אבל קחו בחשבון שאצלי הם התחבבו מאד על אנשים שונים, כי הם ברי כרסום, אז כדאי להוסיפם, אם יש בסביבה.
- אני כובש כאן מיני ירקות, אבל אותו תיבול יעבוד מצויין גם עם מלפפונים.
- כמויות התבלינים המפורטות מטה הן לכיבוש של כל הכמות הגדולה מאד הזו. אם רוצים פחות - אפשר להפחית בתבלינים.
- הערה חשובה: אני לא תזונאי. העירו לי ששימוש במים רותחים, חומץ ושמן פוגע בערכים הבריאותיים של הכבישה. אז קודם כל המתכון הזה בהחלט יעבוד גם אם תמסו את המלח במים קרים. לגבי יתר הדברים - קטונתי. דאגתי רק שיהיה לי טעים, ואיכשהו זה גם עשה לי נעים בבטן (בהחלט ייתכן שזה פסיכוסומטי :-) )
רכיבים:
1 כרובית קטנה
2 פלפלים אדומים גדולים
2 גזרים גדולים
5 גבעולי סלרי עם עליהם
10-15 שיני שום
10 עלי דפנה
חומץ תפוחים (אני משתמש באורגני)
מלח גס
2 כפות גרגירי כוסברה שלמים (אופציונלי)
½ פלפל ירוק חריף (אופציונלי)
שמן זית
אופן ההכנה:
- מרתיחים קומקום מלא
- מפרקים את הכרובית לפרחים בגודל ביס
- פורסים את הגזר לטבעות בעובי 2 מילימטר
- פורסים את הפלפל האדום לרצועות ברוחב חצי סנטימטר
- קוצצים את גבעולי הסלרי גס מאוד
- קולפים את שיני השום וחוצים אותן
- מפזרים חלק מהתבלינים בתחתית של צנצנת גדולה או קופסת פלסטיק גדולה עם מכסה
- מתחילים לסדר את הירקות, קצת מכל סוג בתוך הצנצנת, ומפזרים ביניהם שיני שום
- כשהצנצנת/קערה מלאות ב-⅔ מגובהן, מתחילים למלא נוזלים. בכוס רגילה שמים כף (לא גדושה) של מלח גס, ממלאים אותה במים רותחים וממסים את המלח. שופכים לתוך הצנצנת/קערה. על כל כוס מי מלח מוסיפים 2 כפות של חומץ תפוחים. נעצרים קצת לפני גובה הירקות.
- ממשיכים למלא את הירקות ודוחסים כמה שיותר פנימה, שיהיו צפופים
- ממלאים שוב במי מלח וחומץ לכיסוי הירקות, ובוזקים מעל בזיקה נאה של שמן זית.
- אם בחרתם בקערה ולא צנצנת - כדאי לשים מעל כל הירקות צלחת שתוכל ללחוץ עליהם, אבל בגודל שלא יפריע למכסה
- סוגרים את הקערה/צנצנת ומניחים בפינה מוצלת לארבעה-חמישה ימים, שמהלכם מנערים/מטלטלים אותה מדי פעם (אחת ליום נגיד)
בלוג מקסים! מחפשת מזה זמן מה מתכון לחמוצים ושלך עושה רושם נהדר. בהחלט אנסה להכין בבית. תודה!
השבמחקתודה רבה רבה! אשמח לשמוע איך יצא :-)
מחקמאחלת שהחמוצים יהיו טובים ושהתקופה, שנשמעת מאתגרת, תעלם כמו הירקות המוחמצים.
השבמחקתודה על הבלוג! אני אוהבת שירה.
תודה רבה על התגובה המקסימה ואינשאללה ☺
מחקכבר מלא (מלא מלא מלא) זמן שאני מאוהבת בבלוג שלך ועוקבת בשקט ובמסירות.
השבמחקחיפשתי תירוץ כדי להביע את הערכתי, ובת'כלס אין סיבה טובה יותר מחמוצים..
הכתיבה שלך תמיד מצליחה לרגש אותי נורא ולהעלות חיוך, וזה המון, אז תודה :)
טל
טל, ריגשת ממש! תודה רבה רבה. שמח מאד שאהבת ושהגבת :-)
מחקאחי היקר כתבת מקסים.
השבמחקבע"ה החלום הרע יהיה מאחורינו ותשן ללא נעליים ��.