קם אדם בבוקר ומחליט לאפות קיש,
נכנס למטבחו ולובש סינרו חיש.
בוחר לו ירקות בשמחה וצהלה,
אך לקארמה הנקמנית יש תוכניות משלה.
וכך קרה ש
הפלתי את המכסה של מעבד המזון,
וכשבחנתי מקרוב נראה שלא קרה אסון.
כל כולה חתיכונת קטנה נשרה,
דפיקה קטנטנה, שומדבר לא קרה.
פחח, אז זהו שלא
כשניסיתי להפעיל את המעבד בשביל הקיש,
גיליתי כי גורלי מר ומזלי ביש.
החתיכה שנשרה קטנטנה, אך תפקידה מכריע.
היא נועלת את המכסה, ובלעדיה המעבד לא מתניע.
יופי קארמה, אבל מה עשיתי רע?
 |
| שולי הבצק כעורים |
תקרית המעבד אינה היחידה בזמן האחרון,
כל מיני חפצים מסביבי חווים אסון אחר אסון.
אז אני מפיל חפצים סדרתי, זה נכון,
אבל אני לא המקור לכל התלאות במזרח התיכון!
מה, לא ככה?
ותמיד קיוויתי שעל יכולת מוטורית עלובה,
אוכל לפצות בכוח האהבה:
אני מפיל דברים, אך גם אופה, כובס ומבשל,
ובתמורה בן זוגי ישדרג ויחליף, יעדכן וישכלל.
אבל לא תמיד זה מצליח
 |
| והייתי צריך לצופף עוד פרוסות סלק |
לפעמים קארמה או כוחות האופל גוברים,
בדיוק כשאתה צריך להשתמש בכל מיני דברים.
למשל כשאתה בא לפרסם בבלוג פוסט חדש,
אבל עורך התמונות החליט שלא בא לו לעבוד ממש.
עורך זו תוכנה, לא בן אדם, כן?
או כשמצלצל אליי מישהו בעניין בהול,
והטלפון שלי מחליט שהגיע זמן אתחול.
אני זועק "הלו" נואש, ובקולי מחנק,
אך הצג כבר חשוך ובן שיחי נותק.
אוף.
וכן, אני יודע, כל אלו צרות של עולם ראשון,
אבל צרות הן צרות ואסון הוא אסון!
ואל נא תאמרו: הבט על חצי הכוס המלאה, בחור,
כי אם תביאו לי כוס, אני אפיל גם אותה.
נו, ברור.
 |
| אבל יאללה יאללה, זה ממש טעים |
הקיש הזה נולד מתוך הרצון א. להכין קיש ב. על בסיס שמן זית ג. עם מה שיש במקרר.
הבצק הפריך המבריק שלו הומצא ע"י הילה-"ביסים"-קריב. הוא מכיל מעט שמן זית במקום המון חמאה / שמן קוקוס כמקובל, והוא נוח לעבודה גם אתם כמוני - שונאים לעשות בצק פריך.
המלית היא אלתור שלי, אבל שימו לב להערות בסוף המתכון, שיאפשרו לכם גיוונים - במיוחד אם אתם לא אוהבים סלק וארטישוק ירושלמי.
רכיבים (לתבנית פאי "24):
לבצק:
1/4 1 כוס קמח (אני שמתי חצי מלא חצי לבן)
1 כפית מלח
1/4 כוס שמן זית
6 כפות מי קרח
למלית:
4 יח' ארטישוק ירושלמי
2 בצלים גדולים
עלי טימין טרי מ-4 ענפים קטנים
גרידה מלימון שלם
2-3 סלקים בינוניים
אופן ההכנה:
מכינים בצק:
1. בקערה מערבבים את הקמח והמלח
2. יוצקים את השמן לקערה ולשים בידיים עד שכל התערובת נהיית גרגירית
3. מוסיפים מים ולשים עד שנהיה גוש בצק אחיד (במתכון המקורי
נדרשו 3 כפות. אני הוספתי כפול כדי להגיע לתוצאה הרצויה. מציע שתתחילו עם 3 כפות, ותראו כמה עוד נדרש לכם)
4. עוטפים בניילון נצמד ומניחים לחצי שעה.
מכינים מלית:
5. מקלפים את הארטישוקים ומבשלים בסיר עם מים רותחים עד להתרככות (כעשרים
דקות)
6. קוצצים את הבצל ומטגנים במחבת עם שמן זית עד להזהבה/השחמה.
7. במעבד מזון טוחנים את הבצל המטוגן, הארטישוקים, הטימין וגרידת הלימון
למחית.
מתקינים את הקיש:
8. מחממים תנור ל-200 מעלות
9. מרדדים את הבצק על משטח מקומח
10. מרפדים את תבנית הפאי בבצק ודוקרים אותו במזלג
11. אופים את הקלתית (כלומר הבצק) במשך 10 דקות
12. מוציאים את התבנית ומנמיכים את החום של התנור ל-170 מעלות
13. מורחים את המלית על הקלתית ומפזרים אותה בצורה אחידה
14. מקלפים את הסלקים ופורסים אותם לפרוסות דקות (הכי קל במעבד מזון עם
להב לפרוסות)
15. מסדרים בצפיפות את הפרוסות על גבי המלית. שימו לב שאחרי האפייה
הפרוסות מתכווצות, אז תרגישו חופשי לדחוס מלא פרוסות סלק
16. אופים במשך 45 דקות
הערות:
א. אני תכננתי במקור שהקיש ייצא יותר ארטישוקי בטעמו, אבל לא היו לי
מספיק ארטישוקים, וזה היה חג, ובמרכולים לא היו ארטישוקים. לכן – אם אתם בעניין, אפשר לעשות כפי
שתכננתי במקור – להכפיל את הארטישוקים מ-4 ל-8, ואז להפחית את הבצל מ-2 ל-1. כך או כך - זה ייצא טעים.
ב. לא אוהבים סלק או ארטישוק ירושלמי? אפשר להחליף אותם בכל מיני ירקות
שורש, למשל בטטה או גזר ואפילו קולורבי (למרות שאני חושש שבקולורבי ספציפית אולי
יהיו יותר מדי נוזלים, ואז תצטרכו לאזן עם פירורי לחם או קורנפלור, נגיד).
ג. אם יש לכם רק תבנית בגודל "26 או "28 (כמוני!) – הכל בסדר, פשוט ייצא
לכם קיש נמוך יותר
