יש דברים בעולם
שהם כה טריוויאליים עבורי,
שזה ממש מפתיע
שיש אנשים
שעושים אותם
אחרת לגמרי.
מלאווח, למשל.
אמת,
אינני תימני,
כך שקטונתי מלהיות
אוטוריטת מלאווח.
ובכל זאת
במשך כל ילדותי
מלאווח היה משהו
שאוכלים עם דבש.
כי מלאווח זה
סוג של קינוח.
ולכן
מה רבה היתה תדהמתי
לגלות את
כל הקונספט הזה של
עגבניות בפומפיה.
איך?
מה..
כאילו..
למה?
אבל..
דבש!
לא?
ואז בצבא,
היה ההוא שאמר
שאין קלאסיקה גדולה יותר
מסנדביץ' של
חביתה עם חומוס.
סליחה?!
מאיזו מערכת שמש הגעת?
בסנדביץ' חביתה קלאסי
מורחים מיונז!
מקסימום גבינה לבנה
או קוטג'
(ולא שאכלתי אז קוטג').
ובאופן משעשע
זה מזכיר לי
את כל הבחורים האלה
(בד"כ כלל אלו בחורים)
שנורא נורא מתפלאים
איך זה שאני לא
נמשך לנשים.
אפילו לא לזאת?
בכלל בכלל?
ואיך אתה יודע
אם אף פעם לא ניסית?
זה בסדר,
אין צורך.
אני גם לא אוכל
חביתה עם חומוס.
וגם היה עוד אחד
דווקא בחור ממש נחמד
שאמר לי משהו כמו:
סבבה שאתה הומו,
וזה..
אבל למה אתה חייב לדבר
בקול גבוה?
הרי אתה מסוגל לדבר בטון
"רגיל".
וזה בעיניי
כבר ממש משעשע,
כי התשובה ל
למה אני מדבר
(לפעמים)
בקול גבוה,
היא ש
אני פשוט יכול.
זה א-ת-ה שחייב
לדבר כל הזמן
בטון נמוך,
בטון נמוך,
גבר.
ואם צריך שאפשט -
אתה מקובע על
חביתה עם חומוס.
בזמן שאני חוגג
מגוון של אפשרויות
כמו מיונז
או גבינה לבנה
או קוטג'.
אף שכבר מזמן נפתחתי לעולם המופלא של מלאווח עם עגבניות מרוסקות,
עדיין שמורה לי בלב פינה חמה למלאווח עם דבש. ובמתכון הזה הוא עובר טרנספורמציה לעאלק-קרואסונים
– שהם פשוט רצועות של בצק מלאווח מגולגלות.
המתכון הזה נוצר בתגובה לסמס שקיבלתי מחברה אהובה, שבעקבות התייעצות
עם חברה אהובה אחרת, החליטה שחייבים להגיד לי לעשות משהו עם השילוש הקדוש
ג'ינג'ר-לימון-דבש. שתיהן צודקות כמובן.
חוץ מזה, כדי שלא יגידו שיש לי בעיקר מתכונים שדורשים השקעה (טענה
שאני מוכן להתווכח עליה!) – הייתי חייב הפעם מתכון קליל. וזה אכן מתכון של חמש
דקות עבודה, שנוצר בהשראת מתכון דומה שפורסם פעם במגזין האוכל "על השולחן" (למיטב זכרוני לפחות).
ואם אתן/ם טבעונים/ות – אפשר פשוט
להחליף במייפל או סילאן
רכיבים (24 יחידות):
3 יח' מלאווח קפוא
3 כפות דבש (או מייפל / סילאן)
גרידה מלימון שלם
שורש ג'ינג'ר טרי (ראו אופציות לגיוון בסוף)
אופן ההכנה:
- כמה שעות קודם - מפשירים את המלאווח במקרר
- מחממים תנור ל-180 מעלות
- מערבבים בקערה את הדבש עם גרידת הלימון
- מורחים כף מהדבש הלימוני על המלאווח
- חותכים את המלאווח לשמונה (שייצאו לכם שמונה משולשים)
- מגלפים מהג'ינג'ר הטרי פרוסות דקיקות בעזרת קולפן
- מניחים בבסיס כל משולש-מלאווח פורסה-שתיים מהג'ינג'ר
- מגלגלים לצורה של עאלק-קרואסון – מהבסיס הרחב עד הקצה, ומסדרים בתבנית על נייר אפיה
- כעת מסר קצר (עאלק) על מלאכת הגלגול:
- זה מרושל, זה לא מהודר, אבל זה קל וכיפי.
- כמו כן, הידיים שלכם יהיו דביקות מדבש, וזה מעולה – כך הדבש יימרח היטב גם מחוץ לעאלק-קרואסונים, והם יזהיבו היטב
- סגירת הקרואסון לא תהיה מהודקת, המילוי ינזל, והוא ימשיך לנזול גם באפיה – הכל נפלא, אתם נפלאים – זה בסדר גמור. יישאר מספיק מילוי בפנים כדי שזה יהיה טעים.
- אופים כ-20 דקות עד להזהבה. הכי כדאי לאכול כשהם עוד חמימים
אופציות לגיוון:
ניסיתי כמה גרסאות שונות למלית, ותכלס כולן סבבה:
- אפשר אבקת ג'ינג'ר במקום טרי – אבל התוצאה תורגש פחות
- אפשר לגרר את הג'ינג'ר במקום לפרוס דק – זה ייצא פחות מורגש מהפרוסות אבל יותר מהאבקה
- אפשר לשים חתיכת ג'ינג'ר מסוכר (לי היה מופחת סוכר, שזה עדיף) במקום טרי – זה נותן אפקט חמוד של עוגיות ממולאות רחת-לוקום
- אפשר להוסיף שקד לכל קרואסון, זה ייתן קראנצ'יות נחמדת
- כאמור – לגרסא טבעונית אפשר סילאן או מייפל (אבל האמיתי, לא ה-בטעם) – לא ניסיתי בעצמי, אבל אין סיבה שלא יעבוד
- אפשר לשדרג את כל העסק עוד יותר עם קצת טימין טרי וקוביה קטנה של גבינת פטה / גבינת קשיו
אוי זה שימוש מקסים! וזה נאמר מפה של מתנגדת נצח למלאווח קפוא.
השבמחקאבל למה להתנגד בכלל לחסד מופלא שכזה?
מחקטוב אז ככה. אני לא אוכלת מלוואח ואני בכלל אשכנזייה טהורה. אבל סבא שלי היה מכין לנו כשהיינו קטנים, מלוואח, בטוסטר, עם ביצה קשה וגבינה צהובה. ונכון שכתבת בכלל על משהו אחר, ואני לא אוכלת ביצים כבר 11 שנים, וסבא שלי נפטר לפני שנתיים וחצי, אבל הפוסט הזה העלה בי דמעות, ועכשיו אני מתגעגעת לסבא.
השבמחקועכשיו התגובה המאד מרגשת שלך העלתה אצלי דמעה :-)
מחק