יום שני, 28 באפריל 2014

אורז שהוא-לא-באמת-אבל-קצת-כן פרסי



סוף שנות השמונים,
מוצאי שבת.
המשפחה יושבת בסלון מול הטלוויזיה
ובוהה בתכנית
"מסיבת ריקודים" עם אילן בן שחר.
על המסך מתנגן לו הלהיט הלטיני הנודע
כך לפחות אנחנו קראנו לו.

אבא שלי,
יליד פרס,
הביט בזמר
ופסק נחרצות -
"הוא פרסי"!

מה זה משנה באיזו שפה הוא שר?
העיקר שיש משהו בתווי הפנים.



הריטואל חזר על עצמו
גם עם להקת אטרף,
שהם דרום אמריקאים,
ועם אתי אנקרי,
שהיא בכלל תוניסאית.
והיו עוד.

רק בגיל מאוחר הבנתי
בדיעבד,
שמשהו שם לא הגיוני,
וכנראה שאולי
לא כולם 
היו פרסים.


תכלס, אבא שלי איש חכם,
והכלל שלו פשוט:
אם הקהילה שלך הולכת ומצטמקת,
זקק כמה מאפיינים שלה,
ואתר אותם בכל אדם שני שעובר ברחוב.

וככה
אתי אנקרי יכולה להיות תוניסאית כמה שבא לה,
אבל בשבילנו - 
היא לנצח תהיה
פרסית של כבוד.


הכלל של אבא שלי עובד גם בבישול. אחרי שצחקתי על ההיכרות הלא מספיק מעמיקה שלי עם אוצרות המטבח הפרסי, אני עובר לטקטיקה חדשה – להפוך מנות לפרסיות באמצעות כמה טעמים אופייניים.
אחרי הכל, מהו סלט עשבים, אם לא צלחת סבזי עם חמוציות?
עד לא מזמן הנשק היחיד שלי היה לימון פרסי וכורכום, אבל לפני כחצי שנה גיליתי (דרך הבלוג של מיכל וקסמן) תרכיז רימונים אמיתי - לא זה שמוכרים בסופר שלכם, אלא משהו נדיר שנמכר בחנות אחת בשוק לוינסקי בפינת הרחובות זבולון-לוינסקי (התמונה של הצנצנת לעיל). ובינגו – יש לי עוד כלי להפוך מאכלים לפרסים-של-כבוד.
תבשיל האורז שלפניכם מיישם את העקרון הזה על מג'דרה עם ירקות שורש.

רכיבים:
(אם לא מצאתם את כל המצרכים - יש גרסאות חלופיות וקלות יותר למתכון בתחתית. לא פרסיות בכלל, אבל מוצלחות בפני עצמן)
2 כוסות אורז אדום מלא (אפשר גם סתם מלא, אף כי הוא פחות טעים)
2/3 כוס עדשים חומות או שחורות
1 סלק
2 גזרים
1 בצל גדול או שניים בינוניים
10 יח' משמש אורגני מיובש (וכאן אני מסביר למה דווקא משמש אורגני)
חופן עלי נענע (מ-8 גבעולים בערך)
חצי כוס שמן זית + 2 כפות
1-2 כפות תרכיז רימונים
כמון
מלח ופלפל

אופן ההכנה:
1.      מחממים תנור ל-200 מעלות
2.      מבשלים את האורז בנוהל פסטה – שמים את האורז בסיר גדול עם המון מים רותחים מומלחים, ומבשלים כ-30–40 דקות עד שהוא נפתח, ואז מסננים אותו.
3.      מבשלים את העדשים – בסיר קטן עם מים רותחים (ובלי מלח!) במשך כ-20–30 דקות. אין צורך בהשריה.
4.      מקלפים את הסלק, וחותכים אותו ואת הגזרים לקוביות קטנות (בגודל של כסנטימטר). מערבבים את הקוביות בקערה עם כ-2 כפות שמן זית, מלח ופלפל.
5.      מפזרים את הקוביות על תבנית עם נייר אפיה, וצולים במשך 40 דקות.
6.      אחרי שסיננתם את האורז, מחממים בסיר חצי כוס שמן זית, קוצצים את הבצלים ומטגנים אותם על הזהבה-השחמה קלה.
7.      קוצצים את הנענע ומטגנים כחצי דקה עם הבצל.
8.      קוצצים את המשמשים, ומוסיפים אותם ואת תרכיז הרימונים לסיר. מערבבים קלות
9.      מוסיפים את האורז לסיר. בשלב הזה העדשים ודאי כבר סיימו להתבשל. מסננים ומוסיפים גם אותן. מתבלים בכמון+מלח+פלפל ומערבבים היטב, עד שזה נהיה טיפל'ה עיסה (כן!).
10.  מכבים את האש. הירקות סיימו להיצלות? מוסיפים גם אותם לסיר ומערבבים.

הקלות לטובת האנשים שאומרים לעצמם "בחיאת, מאיפה נביא עכשיו תרכיז רימונים איכותי / משמש אורגני": פשוט מוותרים על המשמש האורגני ועל תרכיז הרימונים.

גרסא לעצלנים שלא מחזיקים ירקות טריים במקרר – פשוט תכינו מג'דרה:
2 כוסות אורז אדום מלא (אפשר גם סתם מלא, אף כי הוא פחות טעים)
2/3 כוס עדשים חומות או שחורות
1 בצל גדול או שניים בינוניים
חצי כוס שמן זית
כמון
מלח ופלפל

אופן ההכנה:
1.      מחממים תנור ל-200 מעלות
2.      מבשלים את האורז בנוהל פסטה – שמים את האורז בסיר גדול עם המון מים רותחים מומלחים, ומבשלים כ-30–40 דקות עד שהוא נפתח, ואז מסננים אותו.
3.      מבשלים את העדשים – בסיר קטן עם מים רותחים (ובלי מלח!) במשך כ-20–30 דקות. אין צורך בהשריה.
4.      אחרי שסיננתם את האורז, מחממים בסיר חצי כוס שמן זית, קוצצים את הבצלים ומטגנים אותם על הזהבה-השחמה קלה.
5.      מוסיפים את האורז לסיר. בשלב הזה העדשים ודאי כבר סיימו להתבשל. מסננים ומוסיפים גם אותן. מתבלים בכמון+מלח+פלפל ומערבבים היטב, עד שזה נהיה טיפל'ה עיסה (כן!).

4 תגובות:

  1. תוך כדי שיחת טלפון בעבודה, לקרוא את הבלוג שלך לא היה רעיון חכם...לא הפסקתי לצחוק (והצד השני לא ממש הבין למה אני מצחקקת כל שניה). והאמת שהפתעת אותי עם אתי אנקרי...באמת הייתי בטוחה שהיא פרסית בגלל אבא..

    השבמחק
  2. בד"כ אני לא חסיד של תרכיז רימונים, אבל אתה מעניק לו תקווה. השבוע אעבור בלוינסקי. וכן, גם אני צחקתי :)

    השבמחק
    תשובות
    1. יש הבדל תהומי בין תרכיז אמיתי לזה שמוכרים בסופר. סמוך על דויד :-)

      מחק